Image Image Image Image Image Image Image Image Image Image
Scroll to top

Top

העץ הנדיב

העץ הנדיב
מעין שריה
  • י״ב בשבט ה׳תשע״ה (פברואר 1, 2015)
  • http://www.hechalshlomo.org.il/

10 עובדות שלא ידעתם על עץ במוזאון היכל שלמה

1. הכי הרבה: הכי הרבה פריטים מעץ מוצגים בתערוכה "לשנה הבאה בירושלים", (ולא כללנו את המסגרות).
תוכלו למצוא שם עצי חיים, ידיים לתורה, קופסאות לאתרוג, קערת סדר, מגדל בשמים, כריכות לאלבומי פרחים ואפילו ציור על עץ. מרבית הפריטים הינם מזכרות שיצרו אמנים מקומיים לתיירים המבקרים בירושלים, ועליהם מופיעים מוטיבים שונים המסמלים את ירושלים, כמו הכותל המערבי, עצי ברוש ומקומות קדושים בעיר.
סוג העץ הנפוץ ביותר לשימושים אלו הוא עץ הזית.

צילום: פוטו ארדה

תערוכת ירושלים. צילום: פוטו ארדה

2. הכי גדול: הפריטים הכי גדולים העשויים עץ הם שלושה ארונות קודש.
ארון הקודש מפאדובה שבאיטליה נמצא בבית הכנסת רננים. הארון, כמו גם הבימה של בית הכנסת, מתוארכים למאה ה-18, ומקורם בבית הכנסת של הרמח"ל. שניים נוספים מוצגים בתערוכות הקבע במוזאון: האחד ממנטובה שבאיטליה, ומתוארך למאה ה-18, והשני ממזרח אירופה, ומתוארך למחצית המאה ה-19. 

3. הכי לא צפוי: פריט מעניין במיוחד כתוב על עלה! זהו מסמך מקוצ'ין, הכתוב בהודית, ובו רישיון לבניית בית כנסת.

4. הכי ריחני: קופסא לטבק הרחה מגרמניה, המאה ה-19. על הקופסא מגולפות דמויות של שלושה גברים יהודיים המשוחחים ביניהם. לכולם אף ארוך, כובע בעל שלושה קצוות וזקן. (גם אתם מריחים אנטישמיות?)

5. הכי קדום: החפץ הכי קדום שנמצא באוסף הוא מחזיק לנר הבדלה משנת 1521, ממזרח אירופה, ששימש גם כיד לתורה.

6. הכי סלב: אחד מעצי החיים המעניינים באוסף הוא עץ חיים יחיד, שעל צלחתו חרוטה הכתובת: "שייך לח"ק (חברת קודש) משניות מבית המדרש". הכוונה היא לבניין בו התפלל ולמד הגר"א, הרי הוא הגאון מוילנה. לאחר מותו נוסד במקום בית מדרש על שמו.
ספר תורה גלול על שני מוטות עץ המכונים "עצי חיים". במקרה זה מדובר בשריד ממלחמת העולם השניה, ועליו מגולל גוויל של חלק מספר תורה.

ספר תורה מבית המדרש של הגר"א, וילנה

ספר תורה מבית המדרש של הגר"א, וילנה

7. הכי הישרדותי: ארון קודש נייד המיועד לשימוש בבתי אבלים, ששרד את שריפת בתי הכנסת ברובע היהודי במלחמת העצמאות.

8. הכי מייקאובר:  כיסא דו מושבי מגרמניה ששימש לברית מילה ונבנה בראשית המאה ה-17. בפוגרומים נגד היהודים שנעשו בבתי כנסת הכיסא עלה באש. המסעד ניצל אך המושב המקורי נשרף. המושב העכשווי נעשה בברלין בשנת 1913.

9. הכי לא יודאיקה: שני מקלות ההליכה של הרב הרצוג, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל. מקל אחד בעל ידית מוכספת, והשני בעל ידית מוזהבת.

10. הכי עץ שאיננו עץ: אילן היוחסין של משפחת אפשטיין- לוין, ובו הסתעפויות השושלת של המשפחה מימי הביניים ועד לראשית המאה ה-20.

אילן היוחסין של משפחת אפשטיין- לוין, פולין, 1910. צילום: שלמה קשטן

אילן היוחסין של משפחת אפשטיין- לוין, פולין, 1910. צילום: שלמה קשטן