Image Image Image Image Image Image Image Image Image Image
Scroll to top

Top

דלתות מסתובבות

דלתות מסתובבות
קרן חקק
  • י״ג בשבט ה׳תשע״ה (פברואר 2, 2015)
  • http://www.hechalshlono.org.il

דלתות ארון הקודש מבית הכנסת ע"ש וולף פופר בקראקוב, המאה ה-17

כל מבקר הפוקד את המוזאון לא יכול שלא להיעצר לצד זוג הדלתות הצבעוניות הניצבות במרכז תצוגת הקבע.
להפתעת המבקר הדלתות אינן מותקנות כחלק מארון קודש, אלא על קיר גבס עם שרטוט של ארון הקודש המקורי.
הצבה זו של החפץ מאפשרת למבקר להסתובב סביב הדלתות ולראות אותן משני צידן.
הדלתות עשויות עץ מגולף וצבוע בצבעי טמפרה.

בקשת הנמצאת בחלקן העליון של הדלתות ישנו סרט המוחזק במקורותיהם של שני נשרים, ועליו כתובת מתוך מאמרו של ר' יהודה בן תימא: "הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי" ( פרקי אבות, ה', כ').
מתחת לקשת כתר בולט, ותחתיו, בגוף הדלתות, ארבעה מוטיבים איקונוגרפיים של בעלי חיים מתוך הציטוט הנ"ל, האופייניים לאמנות היהודית בפולין, יחד עם עיטורים צמחיים ועיטורים של מבנים.

הנמר לופת בכפותיו הקדמיות עץ אלון. משמאלו מבנה בעל גג רעפים, שייתכן ונוצר בהשראת בית הכנסת ע"ש וולף פופר עצמו, ומעליו עיטור נשר חזיתי, אולי כסמל השלטון הפולני. אפשר שעצם שילוב מבנה בתיאור הנשר נסמך על הפסוק בירמיהו ה', ו': "נָמֵר שֹׁקֵד עַל-עָרֵיהֶם".

הנשר אינו עף, אלא רוכן לעבר גוזל על גג מבנה, בהתאם לפסוק באיוב ל"ט, כ"ז: "אִם-עַל-פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר וְכִי יָרִים קִנּוֹ." הנשר מתואר על רקע גפן משתרגת, ברוח הפסוק ביחזקאל י"ז, ז': "וַיְהִי נֶשֶׁר-אֶחָד גָּדוֹל, גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב-נוֹצָה; וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שָׁרָשֶׁיהָ עָלָיו, וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְחָה-לּוֹ, לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ, מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ."

הצבי רץ אל שער, שייתכן והוא נשען על שער הכניסה לבית הכנסת של וולף פופר. העץ הצומח נושא פירות דמויי אגס.

האריה, שראשו פונה לאחוריו וזנבו תחוב בין רגליו האחוריות, עומד על גבעה ובשמאל נראה דקל. מימין אגד של שלושה מבין ארבעת המינים: לולב, הדס וערבה. רגליו הקדמיות של האריה נשענות על פי הכתוב בבמדבר כ"ג, כ"ד: "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה".

על פי הנאמר במשנה זו כל חיה מסמלת מידה ראויה לעבודת האל.

דלתות ארון הקודש מקראקוב, פולין, המאה ה-17, עץ מגולף וצבוע בצבעי טמפרה. צילום: שלמה קשטן

דלתות ארון הקודש מקראקוב, פולין, המאה ה-17, עץ מגולף וצבוע בצבעי טמפרה. צילום: שלמה קשטן

יומן מסע: קראקוב- ניו יורק- ירושלים

בשנת 1620 האדון וולף (בוצ'יאן) פופר, אחד הסוחרים העשירים בקראקוב, הקים בית כנסת ברח' שורוקה בעירו.
בית כנסת זה כונה 'הקטן' וכלל אולם תפילה, עזרת נשים וחדר נוסף בקומה הראשונה.
במהלך המאות ה-18, ה-19 וה-20 עבר בית הכנסת מספר שינויים.
בזמן מלחמת העולם השניה תכולתו של בית הכנסת פוזרה או הושמדה.
לאחר המלחמה חדל המבנה לשמש כבית כנסת וממנו נותר רק הבניין המרכזי עם אולם התפילה ועזרת הנשים.
בשנת 1965 שופץ הבניין והוסב, בהסכמת הקהילה היהודית, לשימושו של 'בית התרבות'.
בשנות ה- 50 של המאה ה- 20 נודע לאספן יוסף שטיגליץ, שבביתו של יהודי בניו יורק ישנו בית כנסת ובו ארון קודש מיוחד במינו.

כשהגיע שטיגליץ לביתו של אותו יהודי, ראה את דלתות ארון הקודש מקראקוב, עיר מולדתו, כשהן מותקנות על גבי ארון קודש חדש. ליבו, כך הוא מתאר, נעצר.
שטיגליץ לא ידע איך הגיעו הדלתות מקראקוב לניו יורק, וגם בחר שלא לחקור את העניין. לאחר יומיים של מסע שכנוע, קנה את הדלתות והעבירן לארץ.

סוף מסען של דלתות ארון קודש מבית הכנסת פופר הוא במוזאון היכל שלמה.

(בהכנת הכתבה השתתפה דר' נעמי פויכטונגר שריג)

צילום: פוטו ארדה

דלתות ארון ארון הקודש בתצוגת הקבע. צילום: פוטו ארדה