Image Image Image Image Image Image Image Image Image Image
Scroll to top

Top

שעה פנויה בירושלים: אל תפספסו את הפריטים האלה

שעה פנויה בירושלים: אל תפספסו את הפריטים האלה
גיל סלוביק
  • י״ז במרחשון ה׳תשע״ה (נובמבר 10, 2014)
  • http://thegrinder.co.il

סיור 5 כוכבים במוזיאון

מכירים את זה שאתם בחו"ל, חורשים את העיר, ודווקא כשאתם מגיעים אל המוזיאון הכי נחשב נותרת לכם רק שעה אחת? פאניקה. מה עושים? איפה ההיי-לייטס של המוזיאון? איזה מוצג אתם עשויים לפספס ואז שנים אחרי שכבר חזרתם תצטרכו לשמוע את החברים מצקצקים בלשונם ואומרים: "איך דווקא את זה פספסתם"?

אז אם אתם לא בחו"ל, אלא דווקא כאן בירושלים ויש לכם שעה פנויה אל תפספסו את המוזיאון בקינג ג'ורג' 58. מה יש בו? 400 פריטים שונים המספרים את סיפורו של העם היהודי. 400 פריטים שנבחרו בקפידה מתוך 4,000 המצויים בבטנו של המוזיאון.

בדרך כלל, מי שמגיע אל המוזיאון מתעניין באוסף המיניאטורות (דיורמות) המציג פרקים בתולדות העם היהודי או בציור המונומנטלי המקורי של ראובן המוצג במוזיאון. אך בינות ל- 400 הפריטים המוצגים מסתתרים חמישה חפצים שפשוט אסור לפספס. חמישה חפצים המספרים את הסיפור שלנו. כל אחד מהחפצים הוא יהודי נודד, וככזה עבר תלאות בגלות, עלה ארצה, נלחם בקרבות וסיים את מסעו בירושלים הבירה. יש חפצים עם לב אדם.

 ספר התורה של משפחת ששון 

מעדת הבגדאדים בהודו – לישיבת פורת יוסף בירושלים. מירושלים – לארמונו של המלך עבדאללה בירדן. מירדן – לבית הכנסת של הרב הרצוג בירושלים. משה ששון, בנו של אליהו ששון שהחזיר את הספר מהשבי הירדני, מספר בהתרגשות בספרו "ללא שולחן עגול":

"קרוב לשעה שתיים אחר חצות פתחנו אורה אחותי ואני את דלת דירתנו ברח' אושיסקין 40. לפנינו עמד אבא כשהוא לופת ספר תורה כבד מאוד ויפה מאוד, מעוטר בשני רימונים שאבא "הלביש" בגרביים שלו כדי שהפעמונים לא יצלצלו ויסבו תשומת לב… אבא הניח את ספר התורה בזהירות מסוימת על השולחן בחדר האורחים. הסיר את הגרביים מעל הפעמונים ופתח את הספר כדי לבדוק אם הקלף שבתוכו נשמר כהלכה. ולפתע פערנו כולנו את פינו: כנהוג בספרי התורה של יוצאי עדות המזרח, הייתה בצד הפנימי של הכתר הכתובת והשם של תורם ספר תורה זה, וכך היה כתוב שם: "ספר תורה זה נכתב להזמנת משפחת ששון מבומביי, הודו, שנת תרנ"ח…"

למחרת בבוקר יום שבת היה, ואבא העיר אותי משנתי וביקשני לשאת את ספר התורה וללכת אתו לביתו של הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג. הרי אמרנו שעל ספר התורה להיות במקום ראוי, ואין מקום ראוי מבית הכנסת הפרטי של הרב הראשי."

למידע מלא על ספר התורה של משפחת ששון 

 מנורות החנוכה מוורשה

סיפור שתחילתו במעשה נואש להצלת יהודי וורשה מציפורני הנאצים, וסופו ברוזנת שוודית שהחליטה להציל יהודים באמצעות המנורה.

מנורות החנוכה הללו, שניצבו בגאון בבית הכנסת של יהודי וורשה, נקברו במסתור תת-קרקעי על ידי רבה של הקהילה. בו-בזמן הציע אותן הרב למכירה כדי לגייס כספים אשר יסייעו לבני הקהילה להימלט מוורשה. מרגרט ונר-גרן, רוזנת שוודית משטוקהולם, ביקשה לעשות כל אשר ביכולתה למען הצלת היהודים ולכן רכשה את המנורות בסכום עתק. לימים אף תרמה אותן להיכל שלמה. המנורות מספרות גם את סיפורה של הקהילה המפוארת לפני מלחמת העולם השנייה: הנשרים הניצבים בראשי המנורות הם סמלי השלטון. נשר בעל ראש אחד הוא סמל למלכות פולין  ואילו הנשר הדו-ראשי הוא סמלה של הקיסרות הרוסית או האוסטרו הונגרית. סמלים אלו נכנסו אל תוך בית הכנסת כמחווה של הכרת תודה לשלטון או כדי להוכיח נאמנות אליו.

למידע מלא על המנורות מוורשה 

 120 גווילים של ספרי תורה מוילנה

סיפור שתחילתו במלחמת העולם השנייה ואחריתו ב-2002. במהלך מלחמת העולם השנייה נערכו מסעות ברחבי ליטא בהם נאספו עשרות אלפי ספרים ובהם גם מאות ספרי תורה וספרים בעברית. לאחר המלחמה הוגדרו הספרים "אוצר לאומי" השייך לממשלת ליטא. לאחר מגעים מייגעים עם ממשלת ליטא וגיוס משאבים על ידי עמותת מנורה והיכל שלמה, בשנת 2002 החזירו לישראל הרב הראשי, הרב לאו, ומשה מושקוביץ יו"ר היכל שלמה, 345 ספרי תורה, גווילים ומגילות. 120 גווילים שהובאו במבצע זה תלויים בחלל התצוגה כחלק מהמיצב בתוך שקי הפשתן הממוספרים שבהם נעטפו. מדוע נעשה מאמץ כביר כל כך להשיב את הגווילים, אשר לא ייעשה בהם שימוש? השבתם למדינת ישראל, מסמלת את ניצחון הרוח של עם ישראל אשר אפילו הנאצים לא יכלו לה.

 למידע מלא על מיצב 120 הגווילים

הטלית של דוד בן-דוד

פעמיים בשנה יוצאת הטלית הזו ממקום משכנה במוזיאון ודוד בן-דוד מתעטף בה. הטלית, תשמיש המצווה הצמוד ביותר לגופו של האדם, הפכה לחלק מגופו של בן-דוד. והגוף הזה – עבר הרבה. הרבה מאוד.

דוד  בן-דוד (דוידוביץ') נולד ב-1920 בכפר קטן בהרי הקרפטים. ב-15 במרס 1939 פלשו הנאצים לצ'כיה ולמורביה והחלו לשרוף בתי כנסת ברחבי המדינה. דוד בן-דוד הצליח להציל את הטלית המוצגת כאן מן השרפה של בית הכנסת הגדול במורבסקה אוסטרבה. לאחר שניצלה מן האש ניצלה הטלית גם מן המים – היא טבעה יחד עם חפציו של בן דוד לאחר טיבוע ספינת המעפילים "פַּטְרִיָה" אך נמצאה בידי צוללנים והושבה לבעליה. מאוחר יותר ניצלה הטלית אף מן החרב – כששרדה גם את נפילת גוש עציון.

דוד בן-דוד מתגורר כיום בניר-עציון שעל הכרמל. ביום הקדיש הכללי וביום השואה הוא מתעטף בטליתו השורדת. צוואתו של בן-דוד היא שבבוא היום הטלית תעטוף אותו גם במסעו האחרון, ואחר כך תשוב למוזיאון. אנו מאחלים לו בריאות ואריכות ימים.

למידע מלא על הטלית ששרדה

ארון הקודש הזעיר של פרופ' יוסף יהויכין

למה רק ארון קודש זעיר – היכן ספר התורה?

ספר התורה הזעיר היה שייך לרב שמעון דסברג, רב בית הכנסת הגדול ברחוב היהודים בגרונינגן שבהולנד. כאשר נשלח הרב עם כל בני משפחתו וקהילתו למחנה הריכוז ברגן-בלזן,  הוא לקח עמו את ספר התורה, הסתיר אותו, ונהג ללמוד מתוכו בהיחבא מדי יום.

במחנה הריכוז פגש הרב את יהויכין יוסף, אז נער כמעט בן שלוש-עשרה, והציע לו ללמוד לקרוא בתורה את פרשת בר-המצווה שלו. החגיגה המסוכנת נחגגה בצריף מוחשך והעניקה תקווה לחיים לדייריו שהעניקו מתנות קטנות לנער. הרב דסברג העניק לנער את ספר התורה הזעיר באומרו: "לך יש סיכוי טוב יותר לשרוד ולצאת מכאן בחיים מאשר לי. שמור על ספר התורה הזה וספר את סיפורו".

הרב דסברג אכן נפטר כעבור זמן קצר, אבל הנער יהויכין יוסף נשאר בחיים, הצליח להתאחד עם אמו, אביו ואחיו ועלה לארץ. לימים היה לחוקר חשוב באסטרו-פיזיקה והמדען האחראי על הניסויים באבק במעבורת החלל קולומביה.

אלוף-משנה אילן רמון, טייס וקצין בחיל האוויר הישראלי, נבחר להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון שנשלח לחלל לביצוע משימה זו. במסגרת הכנותיו עבד בשיתוף הדוק עם פרופ' יהויכין יוסף. הוא הבחין בארון הקודש הזעיר שבארון הספרים שלו וביקש לשמוע את סיפורו. נפעם ממה ששמע, ובהיותו בעצמו בן לניצולי שואה, ידע עד כמה חשוב להפיץ בעולם את סיפור ההישרדות והתקומה שהספר מקפל בתוכו.

וכך, כשיצא אילן רמון למשימתו בחלל, לקח עמו בין מעט החפצים שנבחרו לייצג את החברה הישראלית, גם את ספר התורה הזעיר שהיה בברגן-בלזן. עם התרסקות מעבורת החלל "קולומביה" בעת כניסתה לאטמוספירה של כדור הארץ ב-1 בפברואר 2003, נשרף הספר. שרד רק ארון הקודש, עדות דוממת לסיפורו המופלא של ספר התורה הזעיר שהיה בתוכו.

בהצגת ארון הקודש בתערוכת הקבע של המוזיאון אנו שומרים על קיום ההבטחה לדורות הבאים.

 למידע מלא על ארון הקודש הזעיר 

אז איפה היינו? בהודו ובירדן, בירושלים ובוורשה, בברגן בלזן ובחלל החיצון. ואת המסע הזה תוכלו לעשות בשעה אחת. בקינג ג'ורג' 58 בירושלים.