Image Image Image Image Image Image Image Image Image Image
Scroll to top

Top

ספר התורה של משפחת ששון

ספר התורה של משפחת ששון
קרן חקק
  • י״ב במרחשון ה׳תשע״ה (נובמבר 5, 2014)
  • http://www.hechalshlono.org.il

ספר תורה ותיק, בגדאד, עיראק, 1898

גוויל עור צבי, דיו
תיק עץ מצופה קטיפה, עיטורי כסף רקוע
אוסף מוזאון היכל שלמה לאמנות יהודית על שם וולפסון

התיק נושא כתובת הקדשה המקיפה אותו מבחוץ: "תיק זה וסת (ספר תורה) שבו עשתה אותו הזקנה עמאם בת צאלח שיר (שתחיה ימים רבים) ששון מנת (מנשים באהל תבורך), ה' יאריך ימיה אא (אמן אמן) ש (שנת) תרנח. על מנת בכל מקום שירצו בעלי הסת (ספר תורה) להוציאו ולהניחהו למקומות אחרים הרשות בידם ובכו".

חלק מהכתובת על ספר התורה של משפחת ששון חלק מהכתובת על ספר התורה של משפחת ששון

מסורת מוכרת הייתה שאישה שלא זכתה ללדת ילדים הייתה מזמינה כתיבה של ספרי תורה, ספר כנגד כל ילד שאליו השתוקקה. ייתכן שמסורת זו עומדת גם מאחורי ספר התורה הזה.

משפחת ששון הייתה אחת המשפחות החשובות בעדת הבגדאדים בהודו אשר עסקה במסחר בעידודם של הבריטים. מוצאם של בני העדה היה מן האזור שבין הפרת לחידקל, אזור שהיה במשך דורות מרכז תורה ותרבות יהודית. היהודים הבגדאדים כינו את עצמם לעתים ספרדים, רמז למסורת התפילה שלהם ולאו דווקא למוצאם הגאוגרפי. אליהם נספחו גם יהודים מסוריה, מתימן ומארצות האימפריה העות'מאנית שהחזיקו כמותם במסורת התפילה הספרדית.

ספר התורה הגיע מהודו לישיבת פורת יוסף, שנחנכה בשנת 1923 ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים והייתה המוסד המרכזי והחשוב של עדת הספרדים בירושלים. במלחמת העצמאות תקפו כוחות צבא ערבים את הרובע היהודי וב-19 במאי 1948 פוצץ הלגיון הירדני את בניין הישיבה. 26 בתי כנסת נוספים נהרסו ונשרפו בעת נפילת הרובע ולמעלה מחמש מאות ספרי תורה נבזזו.
ספר התורה שלפנינו נבזז בידי חיילי הלגיון הירדני והועבר לארמונו של המלך עבדאללה.
בשנת 1949, במסגרת שיחות שביתת הנשק בין ישראל לירדן, ביקר הנציג הישראלי, אליהו ששון, בארמון המלוכה בעמאן והבחין בתיק המפואר שבתוכו ספר תורה, מוצג בגומחה בקיר האולם.  הוא הסביר למלך שספר תורה הנמצא במקום שאינו ראוי לו עלול להמיט אסון על הבית. בו-בלילה הופקד ספר התורה בידיו של אליהו ששון כדי שיחזירו לידי העם היהודי.

וכך סיפר משה, בנו של אליהו ששון, בספרו "ללא שולחן עגול":
"קרוב לשעה שתיים אחר חצות פתחנו אורה אחותי ואני את דלת דירתנו ברח' אושיסקין 40. לפנינו עמד אבא כשהוא לופת ספר תורה כבד מאוד ויפה מאוד, מעוטר בשני רימונים שאבא "הלביש" בגרביים שלו כדי שהפעמונים לא יצלצלו ויסבו תשומת לב… אבא הניח את ספר התורה בזהירות מסוימת על השולחן בחדר האורחים. הסיר את הגרביים מעל הפעמונים ופתח את הספר כדי לבדוק אם הקלף שבתוכו נשמר כהלכה. ולפתע פערנו כולנו את פינו: כנהוג בספרי התורה של יוצאי עדות המזרח, הייתה בצד הפנימי של הכתר הכתובת והשם של תורם ספר תורה זה…
למחרת בבוקר יום שבת היה, ואבא העיר אותי משנתי וביקשני לשאת את ספר התורה וללכת אתו לביתו של הרב הראשי לישראל, הרב הרצוג. הרי אמרנו שעל ספר התורה להיות במקום ראוי, ואין מקום ראוי מבית הכנסת הפרטי של הרב הראשי."

עזבונו של הרב הרצוג הועבר למוזאון היכל שלמה.

ספר התורה של משפחת ששון