Image Image Image Image Image Image Image Image Image Image
Scroll to top

Top

נסו להיזכר במסיבת הסידור שלכם

נסו להיזכר במסיבת הסידור שלכם
אפרת כלאף
  • י״ז במרחשון ה׳תשע״ה (נובמבר 10, 2014)
  • http://www.hechalshlomo.org.il/

נסו להיזכר במסיבת הסידור שלכם. מה הרגשתם? מה עבר לכם בראש? סוף סוף, לאחר חודשים של חזרות, אימונים והכנות הגיע היום הגדול.

אתם לבושים בבגדים החדשים שנקנו במיוחד לרגל המאורע החגיגי, אמא אפתה עוגה ואפילו סבתא הצטרפה לטיול לירושלים. אבא מצלם אתכם ליד הכניסה. יובל שוב אומר שהוא כבר קיבל סידור, מאח שלו, הרבה יותר מגניב. המורה עורכת אתכם בפעם המיליון "חזרה אחרונה", ("ילדים לא לשכוח את התנועות!"), המנהל אמר שתפגשו את הרב הראשי, מעניין אם הזקן שלו לבן. ולמה הכתר הזה כל הזמן נופל?…

עוגה חגיגית למסיבת הסידור

עשרים וחמישה ילדי כיתה א' נרגשים כאלה נכנסים בעקבותיי לתערוכת "בצוותא". הם מתיישבים ואני מזמינה אותם לצאת איתי לטיול בעולם בעקבות התצוגה: תיקים לספר תורה בשלל צבעים וסגנונות, עיצובים והקדשות. ליד ספר התורה העטוף מעיל מיוחד בהשפעה הולנדית, אני  מסבירה שיהודי גרמניה קישטו את ספר התורה ברימונים, בטס על גבי המעיל ו- היד של מתולתל אחד בשם אלעד מזנקת לאוויר. יש לו שאלה, והיא דחופה.

"הם היו רעים" אומר אלעד "רשעים מאוד. הם מתו". לוקח לי רגע או שניים להבין שמהמילים שלי הוא הבין בעיקר שמדובר על "הגרמנים". בכך הוא צודק, הם אכן היו רעים מאוד… לפחות חלקם. אני מסבירה שהיהודים התפזרו בכל העולם, וכמעט בכל ארץ הייתה קהילה יהודית, גם בגרמניה, וכך יש "יהודים גרמניים".  ואז אנחנו ממשיכים לפגוש את הסופר סת"ם ולהשתתף בסדנת היצירה.

שעה וחצי מאוחר יותר, אני אוספת כתרים נשכחים במוזיאון ומחזירה כסאות למקום. אלעד כנראה בעיצומו של הטקס כרגע והשאלה שלו פתאום חוזרת אלי. מלבד התזכורת שאני רושמת לעצמי, ליידע את המדריכים שידגישו כי מדובר בקהילות יהודיות, אני חושבת לעצמי שבעצם אלעד צודק. לו הייתי  מספרת  לכם שישנה אומה המפוצלת בין כל אומות העולם, שכל אחד מחבריה דובר שפה אחרת, מתלבש באופן שונה ומציית לפסקי דת  של חכמים מזרם שונה, אם הייתי מראה לכם את הכלים הקדושים שלהם, המעוצבים בסגנונות מגוונים, וטוענת שהאומה הזו מרגישה שהיא עם אחד בעל מסורת אחת, הייתם צוחקים עלי.

אבל זו בדיוק המציאות. לא, זה לא מובן מאליו שסבא שלי הגיע מפולין וסבתא שלי מגרמניה, שהמשפחה של בעלי הגיעה מתימן ושלכולנו כתובה אותה התפילה בסידור. זה לא הגיוני, בלתי סביר ואפילו מופלא שהעם היהודי הצליח לשמור על שפתו העתיקה-חדשה במשך אלפי שנים. שהוא חזר לארצו והפריח אותה, כמו בנבואות העתיקות. לאט לאט אנחנו נטמעים ומשתלבים בארץ, בונים לנו תרבות מגוונת-משותפת, ולפעמים שוכחים איזה קסם הביא אותנו לכאן.