Image Image Image Image Image Image Image Image Image Image
Scroll to top

Top

מסע בקופסה

מסע בקופסה
קינג ג'ורג' 58

 

מסע של שנה הגיע לשיאו:

התצוגה מסע בקופסה המכילה 13 קופסאות מעוצבות היא תוצר של פרויקט חינוכי-חוויתי המשותף למכללה האקדמית הרצוג, המרחב המשלב – סדנת שילוב גבעות  (גוש עציון) ומוזאון היכל שלמה לאמנות יהודית.

תכנית המרחב המשלב מונה 13 תלמידות בגיל ביה”ס יסודי. בתערוכה מוצג מסען האישי של כל אחת מהתלמידות המשתתפות בפרויקט, בליווי פדגוגי במסגרת ההכשרה המעשית של סטודנטיות בשנה ג' ממכללת הרצוג וצוות המוזאון.
מהות הפרויקט היא ביצירת תוצר אישי ומוצג מוזיאלי, המעניק אמירה אישית לסיפור, ליצירה או חפץ  מהמוזאון.  כל תלמידה התמודדה עם האתגר בדרכה שלה.
ממסע בין הקופסאות ניתן לראות שהנושאים בהן בחרו התלמידות לעסוק הם מגוונים. חלקם יונקים מבירור נקודת הזהות האישית, חלקם קשורים להיסטוריה היהודית, וחלקם למורשת הישראלית.
כל אחת מהמציגות בחנה את הרלוונטיות של החפץ והמוצג לעולמה הפנימי: שואה וזיכרון, תפילה והנצחה, אמנות ורוח, קהילה ופרט- כל אלו מגולמים ביצירות העוסקות בשולחן השבת, ספר התורה, ירושלים, בתי כנסת ועוד.

התערוכה משקפת את התהליך החינוכי שהתקיים לאורך שנת הלימודים תשע”ה תוך בחינת מקומן האישי של התלמידות ובירור זהותן ועולמן הפנימי.
הצטרפו אלינו להיכרות קצרה עם סיפורה של כל קופסה.

המסע של אור: ספר התורה הקדוש מכל

הקופסה של אור הוכנה בהשראת מסעו של ספר התורה, הנתון בידיו של הרב שלמה גורן בעת שחרור הכותל המערבי והעיר העתיקה בימי מלחמת ששת הימים, יוני 1967.
״בסיור במוזאון ראיתי את תערוכת ספרי התורה והתלהבתי.  החלטתי שאני רוצה ליצור ספר תורה שקשור בסיפור משמעותי בהיסטוריה של עם ישראל.  לכן בחרתי ברגע הזה שבו המקום הכי קדוש ליהודים חזר לידינו״.

המסע של אור

המסע של הודיה: בית הכנסת שלי

בקופסה של הודיה בית כנסת ובו פריטים שונים המאפיינים בית כנסת ספרדי.  הרעיון להציג בית כנסת ספרדי הגיע בעקבות בית הכנסת הספרדי בתְקוֹע שסבא של הודיה היה ממקימיו.
“מאז שאני זוכרת את עצמי, בשבתות ובחגים אני והמשפחה שלי התפללנו בבית הכנסת בתקוע. מתהליך היצירה למדתי על חשיבות בית כנסת ייחודי לכל עדה שמשמר את המסורות והמנהגים שלה", מסכמת הודיה את הפרויקט.

המסע של הודיה

המסע של טליה: הבית היהודי –אנוסי ספרד

בתיבה של טליה מוצג ביתה של משפחה יהודית בספרד מתקופת ימי הביניים.
חלק מהיהודים שחיו בתקופה זו נקראו “אנוסים” כיוון שהוכרחו לקבל על עצמם את הנצרות וכך נוצר מצב שכלפי חוץ חיו כנוצרים אך בחדרי חדרים שמרו על יהדותם במסירות נפש ובאדיקות.

מספרת טליה: "במהלך העבודה על הפרויקט למדתי על האנוסים ועל השיטות השונות בהן שימרו את המסורת והעבירו אותה אל הדורות הבאים למרות כל האיומים מסביב. היום אני מעריכה יותר את הזכות שיש לנו כיהודים לחיות בארץ ישראל שעליה חלמו יהודים במשך דורות רבים”.

המסע של טליה

המסע של ירדן: הסטודיו של ראובן רובין

התמונה "ירושלים" של ראובן רובין(1958)  הנמצאת באוסף מוזאון היכל שלמה, מתארת את משאת נפשו הרחוקה של האמן התל-אביבי – העיר ירושלים. ירדן מספרת על היצירה: בחרתי בנושא של ירושלים כי כל הדברים האחרים לא עניינו אותי ודווקא זה היה מעניין.  בחרתי בתמונה של ראובן רובין בגלל שהיא יפה ומרשימה, ומה שאתם רואים זה הסטודיו של ראובן רובין כשהוא מצייר את הציור".
ירדן מפנה את תשומת ליבנו לפרטים הקטנים ביצירה הגדולה: השער, השבילים בין העצים, והעננים.

המסע של ירדן
המסע של עיינה: ההגדה שלי

עיינה בחרה לשתף אותנו בהגדה משפחתית שעוברת בירושה כבר מספר דורות. את ההגדה הוציאו לאור בעיר אמסטרדם שבהולנד. ההגדה נכתבה בשנת 1712 וצוירה בצבעי מים על ידי גר נוצרי. ההגדה שרדה את השואה וכיום נמצאת בארץ ישראל ושמורה באוסף משפחתי.

אומרת עיינה: "לאחר הסיור במוזאון התחלתי לברר האם יש לנו חפץ במשפחה שעובר מדור לדור וגיליתי את סיפורה של ההגדה התחלתי להתמקד בסיפור ההגדה כי היא מסמלת עבורי את המשפחה שלי שלא זכיתי להכיר.”

המסע של עיינה

 המסע של צליל: התכשיט

“האם אי פעם חשבתם מה עבר על מי שענד את התכשיט?” כך פותחת צליל את המסע שלה בעקבות תכשיטים מאוסף המוזאון. "בגלל שאני לומדת צורפות בכל פעם שאני רואה תכשיט אני שואלת את עצמי: מי יצר אותו? מי ענד אותו? לשם מה הוא נוצר – האם לאירוע מיוחד?" צליל  חוזרת לתקופת השואה דרך סיפור של תכשיט בודד המספר סיפור חיים שלם.

המסע של צליל

המסע של רוניה: התופרת שלי
התופרת שלי/ סיפור מאת רוניה

שמי אנה. הייתי שוליה של אמא שלי מגיל צעיר ואחרי עשרים שנה פתחתי מתפרה משלי. אני לא אוהבת לתפור, אבל אמא שלי הכריחה אותי. אני לא אוהבת דברים מפוארים כמו שמלות ערב. אני דווקא אוהבת דברים פשוטים. זה לא מה שאני הייתי בוחרת להתעסק בו אם הייתה לי ברירה. האנשים שנכנסים לחנות לפעמים לא מתייחסים אלי יפה. האנשים העשירים שמגיעים לחנות שלי מתעצבנים על כל תפר לא נכון. הם רוצים שאני אשיג להם תחרות צרפתיות עדינות. הנשים העשירות דורשות הרבה כיווצים בחצאית. הגברים והנשים מצפים שאני אגהץ להם את הבגדים באופן מדויק. הלוואי והלקוחות שלי יהיו יותר אכפתיים ויעריכו אותי ולא כל היום אקבל צעקות ודרישות.

המסע של רוניה

המסע של אורי: בית הכנסת העתידי

“ניסיתי לדמיין איך יראה בית כנסת בעתיד כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית בעולם. יש הרבה יתרונות בעובדה שהעולם מתפתח,  אבל יש גם חסרונות. לפעמים הטכנולוגיה מתפתחת מידי וזה יכול להשפיע על הדברים שאנחנו אוהבים ומאמינים בהם ואנחנו רוצים שיישארו כמו שהם, ואנחנו צריכים לשים לב ולהיזהר שזה לא יקרה. לכן בחרתי דווקא בבית כנסת כדוגמא למקום שאנחנו מאמינים בו ורוצים שיישאר כמו שהוא.

המסע של אורי

המסע של מיה: עכשיו זה כאן

מיה בחרה במנורות החנוכה מוורשה, אשר ניצלו על ידי הגברת מרגרט ומר רגן משוודיה ונתרמו למוזאון. מיה מוסיפה מדוע בחרה דווקא בחנוכיה כביטוי למסע הפרטי שלה: "התחברתי לסיפור של החנוכיה ולחנוכיה עצמה, שעשתה דרך ארוכה מוורשה ועד לכאן למוזאון דרך שוודיה. לדעתי החנוכייה הזו מאוד יפה, ובמיוחד התרגשתי מהעובדה שהגב  מרגרט ונר-גרן החליטה לתרום אותו למוזאון היכל שלמה  אפילו שהיא הייתה שייכת לה…לדעתי זה מעשה אצילי להחזיר את החנוכיה לעם שאליו היא שייכת."

המסע של מיה

המסע של נועם: חתונה יהודית בתימן

“בביקור הראשון שלי במוזאון ראיתי את השמלות היפות ואת התכשיטים הצבעוניים והחלטתי שאני רוצה ללמוד על התרבות שממנה הם הגיעו. לכן החלטתי להתמקד בעדה התימנית שהייתה מוכרת לי מעט וללמוד עליה. למדתי על המנהגים הייחודיים לעדה, המאכלים שלה, סגנון הלבוש ואת מנהגי החתונה בתימן. קראתי על הכלה בתימן ועל התלבושת והתכשיטים היפים שהיא עונדת ביום חתונתה. לתכשיטי הכלה יש משמעויות נוספות מעבר לקישוט."

המסע של נועם

המסע של שירה: חדר הרב הרצוג

“בחרתי בנושא הרב הרצוג כי נמשכתי לחדר שלו במהלך הסיור שערכנו במוזאון" כך מספרת שירה על בחירתה בחדרו של הרב הרצוג כמקור השראה. "כשראיתי את החדר זה גרם לי לרצות ללמוד על הרב הרצוג ולהכין בקופסה שלי את החדר שלו. כשהתחלתי ללמוד על הרב גיליתי שיש הרבה מה ללמוד עליו והנושא מאוד עניין אותי. אני זוכרת במיוחד את העובדה שהוא מאוד אהב מעשים טובים. אני זוכרת גם שכאשר הוא היה רב ראשי הוא חיבר את התפילה לשלום המדינה.
בחדר שהכנתי רואים את הקלף ואת הנוצה טבולה בדיו, ועוד רגע הרב הרצוג יכנס לחדר וישב לכתוב את התפילה”.

המסע של שירה

המסע של עורי: שולחן השבת שלי

לעורי יש חלום: שולחן שבת משפחתי. “בחלומי כל המשפחה שלי-  אבא, אמא, שתי אחיותיי הגדולות ואחי הקטן יושבים סביב השולחן.  השולחן מלא בכל טוב, קציצות, אורז, עוף… מפיות מסודרות בכוסות, חלות השבת הטריות… שרים ביחד שירי שבת. את ברכת המזון בסוף הארוחה מברכים יחד ונהנים מארוחת שבת שמחה וטעימה”.

המסע של עורי

המסע של תהל: נרות שבת משפחתיים

לכבוד שבת אמא של תהל מדליקה שלוש עשרה נרות. מדוע דווקא המספר הזה?
על כך מספרת תהל:  שבעה נרות מסמלים את כל אחד מבני המשפחה שלי, שני הוריםוחמישה ילדים. מנהג שגם שתי הסבתות שלי נוהגות לעשות- להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה. נר אחר הוא עבור מנהג שאומר שמי שלא הספיקה להדליק נרות שבת פעם אחת צריכה להדליק נר נוסף באופן קבוע כל שבת. אמא שלי לא הדליקה פעם אחת ולכן היא מוסיפה נר…עוד נר הוא לכבוד הבעל שם טוב. נר אחר הוא בגלל שאמא קראה באחד הספרים שהרב קרליבך אמר שצריך להדליק נרות לזכר האנשים שנהרגו בשואה והיא קראה על מנהג זה במקום נוסף ולכן היא החליטה לאמץ אותו ולהדליק שני נרות לזכר הנספים בשואה. והנרות הנותרים-  הם כדי להרבות אור בבית”

המסע של תהל